י-ם לים 2015 סיכום התחרות

סיכומון קצר לאירועי סוף השבוע: לפני כשבועיים התקשר אליי אורי והציע שנרוץ ביחד את י-ם לים. התשובה המיידית שלי הייתה 'שכח מזה, אין מצב שאני רץ כל כך הרבה, בטח אחרי מה שעברנו בקנריים'... אורי הוא אדם מבורך בכישרונות רבים. אחד מהם הוא יכולת השכנוע שלו. "בוא נרוץ ביחד, כתף אל כתף מההתחלה ועד לסיום - לא משנה מה, תמיד ביחד. אתה תראה שזה יעשה לנו ולענף רק טוב".

הטיעון של אורי נפל על צורך שהיה קיים אצלי: להראות לעצמי, וגם לאחרים, שאני מסוגל לצאת לריצה מבלי שיש לי "סכין בין השיניים" - ושאנחנו, כביכול חלק מהמתמודדים החזקים ביותר, בראש ובראשונה - חברים.

לשנינו חשיבות הענף קודמת להצלחה אישית, זה מתבטא בשקיפות מלאה של תכניות האימונים ואף ביצוע של חלק מהאימונים יחדיו. אורי מכיר את חולשותיי ואני את חולשותיו. בזכותו, גם נעשתה ריצה הכנה, שבה נחשפנו ושיתפנו בניסיוננו עם עוד כמה רצים שהשקימו קום והגיעו לרוץ עמנו.

אז כאמור, למרוץ עצמו הגענו באווירה לא תחרותית, מה שאפשר לנו לרוץ בחלק מהזמן לצד מתחרים נוספים רבים, לשאול לשלומם, לשתף, להקשיב ואף להצטלם.

כמו בכל תחרות גם הפעם סבלתי. המחסור בשינה היה לי מאוד הקשה עלי במהלך הלילה - אולי בגלל שלא הייתה אצלי בנייה מנטאלית לקראת התחרות. מצד שני, גם למדתי דברים חדשים, שנינו נלחמנו בשדים של עצמנו והגענו לסיום עם חיוך.

ראויים לציון כל אלו שהגיעו לקו הסיום וכמובן הניצחון של חיים אייז שניצח בתחרות. אני מקווה שהוא יישאר בתחום האולטרה ויעשה לנו חיים קשים גם בתחרויות הבאות. בנוסף, יש גם את החברים שהתחרו בגולן ושגם שם נשברו שיאים ומחסומים אישיים רבים.

לסיכום, אני תמיד שמח לקחת חלק בענף כזה שבו שולטת ההישגיות ופחות התחרותיות. לענף יש עוד המון פוטנציאל מימוש ועם החומר האנושי שבו אין לי ספק שעוד נגיע למקומות רחוקים - ביחד.

מצרף תמונה שממחישה את אווירת המרוץ.

שבוע טוב לכולם.

זיו.

נ.ב. לכל מי ששאל אותי במהלך הריצה: אני לא טבעוני. וגם לא גור-ארי. בנוסף, אני גם ממש בספק לגבי חיים שמסוגל לחיות על טופו עם כל הגודל שלו.